בסופו של דבר דיברתי עם החנות ביום ששי וביקשתי בכל זאת מאשת המכירות למצוא לנו פתרון להעלאת הכורסא לקומת השינה. עשיתי זאת בנינוחות ובנועם, והיא הבטיחה תשובה ביום ראשון.
היום התקשרו סבלים ישירות אל T ותיאמו איתו לאחר הצהריים, והפלא ופלא – לא היתה להם שום בעייה להעלות את הכורסא וגם לקחת את הסכום שסוכם מראש: 150 ש"ח.
בדיעבד התברר שביום חמישי הכורסא נשלחה אלינו באמצעות הובלה של איקיאה – שידוע שהשירות והיחס שלהם וגם העמידה בזמנים שלהם ממש גרועים! – בעוד שהסבלים שהגיעו היום עובדים קבוע עם עמינח. כל האווירה היתה אחרת, והם גם זכו לפינוק בצורת שתייה כבקשתם (קפה הפוך, תה ירוק, נסטי…).
סוף טוב הכל טוב.
סוף השבוע עבר בנעימים, היינו לבד – בתי ומשפחתה היו מוזמנים ליום הולדתה של גיסתה הצעירה – נהנינו זה מזה ומהכורסא החדשה, התעמלנו בקאנטרי וגם יצאנו להליכות ביחד.
ורציתי לציין ששמתי לב ש-T עושה יותר ויותר דברים – קטנים אולי, אבל מבחינתי זה משמעותי – כדי לפנק אותי.
דברים קטנים כמו להרתיח לי את המים בקומקום או להכין לי קפה. לקחת את השעון שלי להחלפת סוללה ואז לנסוע במיוחד כדי להחזיר אותו.
תמיד הוא היה מהעושים, פחות מהמדברים, אבל לאחרונה זה הולך ומתרבה – וגורם לי להתמוגג מבפנים.
אני מתקדמת יפה בספרו של שמי זרחין "אח שלי איוב" – שבאמת יש בו דברים מוזרים וסגנון כתיבה לעיתים מוזר – אבל נהנית מאד לקרוא בו. נראה אם הוא יצליח לגמור אותו כראוי. אחת החולשות של סופרים היא איך לסיים את הספר.
אני מרגישה מאוכזבת כאשר הם משאירים יותר מדי קצוות פרומים ופתוחים, או לחילופין כאשר בסוף הם דוחסים את כל הפתרונות מהר מהר כאילו היה להם DEADLINE והם היו חייבים לסיים מהר (והרבה פעמים זה באמת המצב).
בזמן שאני בהליכה או בחדר כושר אני אוהבת להקשיב להרצאות ברדיו (אלא אם אני הולכת עם T ואז אנחנו מדברים ביננו). בשבוע שעבר שמעתי סדרת הרצאות על אלבר קאמי שממש ריתקה אותי. זה היה ברדיו מהות החיים במסגרת תכניות תחת הכותרת רבות הדרכים, שם שמעתי גם את סדרת ההרצאות על יפן לפני נסיעתנו לשם.
ממש הצטערתי שהיו רק 5 הרצאות. דיברו על האיש, על חלק מספריו, על השקפת חייו – היה ממש מעניין.
היום חזרנו שנינו לשגרת העבודה שלנו, הייעוץ (שלו) והאימון (שלי).
כרגיל מתעלמת לחלוטין מענייני היום בארץ ובעולם – יש מספיק שמדברים על זה וגם מתלהמים על זה (מכל הצדדים ומכל הכיוונים) ואין צורך שאעשה זאת גם אני. אבל זה לא אומר שאני לא שומעת או שלא אכפת לי…………לא יודעת מה יהיה….
שבוע טוב לנו ולכולנו
וגם כאן
הפינוקים והמחוות הקטנות האלה בין בני זוג – זה נראה אולי שולי אבל בעיני זה העיקר. התחושה שרוצים לעשות טוב זה לזו זו לזה.
קראת את כל הספרים של קאמי?
אהבתיאהבתי
גם בעיני המחוות הקטנות בין בני זוג (וגם בין הורים וילדים אגב) זה העיקר. השיר של נורית גלרון "<a target=_blank href="https://youtu.be/Dr5_meIdyYU">נגיעה אחת רכה" אומר, מבחינתי הכל. זה ההבדל בעיני בין אהבה ל’לא אהבה’. פשוט לאחרונה T מגדיל ומרבה את המחוות האלה ואת הפינוקים האלה….לא ברור לי למה אבל נהנית וזהו.
קראתי מזמן את ’הזר’, ’הנפילה’ ואת ’הדבר’ גם למדנו בבית הספר במקור בצרפתית. רק עכשיו בהרצאות ברדיו התוודעתי אל ’המיתוס של סיזיפוס’.
אהבתיאהבתי
הדברים הקטנים כל כך מחממים את הלב כי הם מוכיחים שהאדם שאיתך חושב עלייך ועל הדרכים שבהם יוכל לעשות את חייך נעימים ונוחים יותר וזה מקסים.
סוף שבוע כזה נשמע רגוע שליו ונפלא
אהבתיאהבתי
נכון, הדברים הקטנים הכי נוגעים בי, וכמובן תמיד היו – אבל לאחרונה מתרבים ומתגברים………לא יודעת למה אבל נהנית מזה מאד.
היה סוף שבוע באמת רגוע. והיום אחה"צ כבר אראה שוב את הנכדים……..
אהבתיאהבתי
זה סוג של פלא תמידי בשבילי איך אנשים מצליחים להקשיב להרצאה בזמן שהם עושים הליכה. אצלי זה או הליכה (אם אפשרף אם מוזיקה מאוד קצבית) או הרצאה (וזהו! יושבת, שוכבת, העיקר להתרכז).
בעל אופן, אם את בעניין של הרצאות מעניינות, יש אתר נפלא שמעלה על כמה ימים הרצאה חדשה בנושאים רנדומליים. הם מצליחים להעביר נושאים מגוונים בצורה מעניינת ואפילו מעמיקה. מומלץ מאוד 🙂
<a target=_blank href="http://www.todayifoundout.com/http://www.todayifoundout.com/">http://www.todayifoundout.com/</div>
אהבתיאהבתי
*וסליחה על כל השגיאות בהקלדה. עדיין מנסה להתרגל להקליד בלי אותיות בעברית…
אהבתיאהבתי
אני יודעת שאני די יוצאת דופן בעניין הזה של להקשיב להרצאות בזמן הכושר או ההליכה. אמא שלי צועדת/רצה למקצב פלייליסט שהרכיבה לעצמה, זה הרבה יותר הגיוני. אבל אם כבר אני שומעת מוסיקה בזמן הכושר/הליכה זו דווקא מוסיקה קלאסית – לכי תביני. תודה על הקישור, אשמור לי אותו, למרות שכרגע אני רואה שם הרצאות לגבי thanksgiving או האם בימי הביניים באמת זרקו את הצרכים (צואה, שתן) החוצה דרך החלון….לא ממש הסגנון שבדרך כלל מושך אותי . כיון שכתבת שזה רנדומלי, אבדוק מידי פעם שוב. אז את בחו"ל באמת?
אהבתיאהבתי
תני להם צ’אנס. אני מבטיחה לך שתופתעי לטובה :)
הייתי, חזרתי, בקרוב נוסעת שוב. בעקרון יש לי עוד כמה חודשים בהם אני רשמית בארץ
אהבתיאהבתי
בהחלט שמרתי את הקישור ואבדוק מידי פעם מה יש להם להציע. תודה.
ניחשתי לפי המקלדת ללא העברית…..
אהבתיאהבתי
אלבר קאמי אהוב עלי במיוחד גם כן, וגם אני קראתי ביוגרפיה עבת כרס על חייו. במיוחד אני אוהבת את המאסה שלו משנת 1942 המיתוס של סיזיפוס, ואת ’הדבר’ שקראתי כבר בנערותי. סופר מאוד מעניין.
מעניין אם הדברים הקטנים שT עושה כעת עבורך (ולא עשה בעבר) נובעים מהנינוחות הכללית שלך לאחרונה. אתם צומחים ביחד
אהבתיאהבתי
על ’המיתוס של סיזיפוס’ דווקא שמעתי רק עכשיו באחת ההרצאות. בצעירותי קראתי את ’הזר’ ואת ’הנפילה’ ובבית הספר למדנו את ’הדבר’ במקור בצרפתית (כמו גם את ’הנסיך הקטן’, ’קרנף’, ושירים של בודלייר…) – והיה כיף לחזור אל ראמי היום אחרי שנים רבות כל כך, להיזכר בסיפור חייו ובדרך בה סירב ללכת עם הזרם בתקופתו….ולהתבאס שנהרג בתאונת דרכים בגיל כה צעיר……..
אהבתיאהבתי
קראתי בהנאה את שני הפרקים שמספרים על הכורסה ועלילותיה.
עשית לי חשק לרכוש גם כן כורסת פלא כזו
אהבתיאהבתי
תודה צופה יקרה, ממליצה בחום
אהבתיאהבתי
אין כמו פינוקים קטנים כאלה מבן הזוג
אלה הדברים הקטנים האלה שעושים לך נעים בלב
ושאת יודעת שהוא חשב עלייך…
אהבתיאהבתי
נכון, הפינוקים הקטנים האלה עושים לי את היום. ואני מקווה שגם הפינוקים הקטנים שלי עבורו עושים לו את היום.
אהבתיאהבתי