על נכדים ושריטות

אחרי המון זמן שלא התלווה אלי T ל'תורנות נכדים' הוא הצטרף אלי ביום שני, והשמחה בפניהם של חכמוד ונשמותק כשראו אותו מגיע איתי היתה עצומה.

זה היה יום של חוג שחיה, התארגנו בנחת והם אפילו הספיקו לראות פרק של 'יחידת החילוץ', אחת הסדרות האהובות עליהם במיוחד.

בבריכה היה שקט יחסית, היו פחות שיעורים במקביל מהרגיל, והם נהנו להציץ לעברנו כדי לוודא שראינו תרגיל כזה או אחר שביצעו בהצלחה. בסך הכל אי אפשר לומר שהם כבר שוחים בבטחה ובסגנון, אבל הם מתקדמים לאט לאט ובינתיים מפתחים את השרירים, את הנשימה, ומקבלים ביטחון במים. המדריכים שם באמת סבלניים ויודעים להפוך כל תרגיל למשחק. 

באיזשהו שלב, כשהמשימה של נשמותק היתה להעביר חיות מפלסטיק מצידה האחד של הבריכה לשני, שמעתי את נשמותק מסביר למדריכה שלו מה זה נמר שן-חרב, ושהוא יודע עליו כי הוא חיפש עליו בגוגל. ראיתי שהיא ממש התאפקה לא לצחוק. הילד בין חמש ועדיין לא קורא…..

לפני שיצאנו מהבריכה ביקשו הילדים שקל כדי להוציא משחק מאחת המכונות שעומדות שם. 

 

כל שבוע הם מבקשים שקל או חמישה שקלים כדי לרכוש משהו במכונות האלה. 

ממתקים כבר הכרזתי מראש שאני לא מסכימה לקנות שם, לך תדע מה מידת הטריות של הסוכריות שיושבות שם מי יודע כמה זמן. 

גם לא כל שבוע יש עלי כסף קטן.

אבל בכל פעם, גם כאשר אני נעתרת ונותנת להם מטבע, אני חוזרת ואומרת שאני לא אוהבת את המכונות האלה, שהן לפעמים בולעות את המטבע בלי להניב צעצוע כלשהו, ושאני מסכימה למרות שזה ממש לא נראה לי.

השבוע באמת בלעה המכונה את השקל של נשמותק, ולא הצלחנו להחזירו או לקבל צעצוע – ואני הזהרתי את חכמוד שלא יכניס גם את המטבע שלו פן ייבלע אף הוא.

בלי שאבקש, החזיר לי חכמוד את השקל ואמר בלי להתרגש יותר מדי "צדקת, סבתא, המכונות האלה באמת לא בסדר". 

יש לי הרגשה שבזאת סיימנו את הפרק הזה של המכונות.

 

בחזרה בבית, הספקתי לספר להם את "המפוזר מכפר אז"ר" כשבתי התקשרה שהיא מתעכבת, ושכמובן חתני הלך לאימון במקום לבוא ישר הביתה להחליף אותי. כל כך הרבה פעמים זה כבר קרה, שהוא הסתמך על כך שהיא תגיע בזמן, או שהוא פשוט לא מבין למה חשוב לי לצאת משם עד שבע, והולך לאימון למרות שביקשתי ושוב ביקשתי שבימים שאני שומרת על הילדים, יחליף אותי מייד עם שובו מהעבודה.

נראה לי שהעניין הזה יוצר איזשהו מתח ביניהם, הוא פשוט לא מבין מה הבעייה, ובעיקרון הוא צודק. אבל.

 

אני לא יודעת להסביר את העניין הזה. אני אפילו לא יודעת להגדיר אותו. 

אין לי בעייה להיות אצלם במהלך היום ואחר הצהריים, אבל מגיע הערב ואני רוצה להיות בבית.

לא מתאים לי, למשל, לעשות בייבי סיטר אצלם כשהם יוצאים. נכון שישנתי שם לילה אחד כשהם היו בברצלונה, אבל זה באמת היה פחות נוח, וזה היה בעיקר כי חששתי מהפקקים מכאן ועד להרצליה – כשהילדים היו צריכים להיות בשמונה בבוקר בבית הספר ובגן. 

 

אני לא אוהבת לבשל במטבח שלהם, כך שכאשר אני נאלצת להישאר שם בערב אני צריכה להכין ארוחת ערב. ושוב – זה לא שאני לא מסתדרת. אבל לא נוח לי. 

תכל'ס, אני לא חושבת אפילו שאני צריכה להסביר. אני אישה מבוגרת, יש לי את השריטות שלי, לא מתאים לי להיות אצלם אחרי שבע בערב…..

אין לי בעייה עם המקלחות, אין לי בעייה עם כלום – אני מתה על הילדים האלה, הם שמחים מאד כשאני נשארת איתם עוד ועוד…..ועדיין מעצבן אותי כשהוא מחליט ללכת לאימון אחרי העבודה במקום להגיע מייד הביתה. 

 

אז אתמול היה לי מזל ש-T היה, ובזמן שקילחתי אותם הוא הכין ארוחת ערב – שעבור T זה קלי קלות כמובן.

בסוף בתי הגיעה עוד לפני חתני, והילדים כבר היום מקולחים ואחרי ארוחת ערב, מוכנים כבר למיטה.

אבל אנחנו כבר לא יצאנו להליכה, הייתי כבר רעבה ואני לא יכולה לצאת ללכת אחרי שאני אוכלת (בגלל הרפלוקס, צריכה לשבת בלי יותר מדי טלטולים כמעט שעתיים אחרי הארוחה)……

אני לא רוצה להיות גורם מלחיץ בין בתי לבין חתני, אבל בעניין הזה חשוב לי שהוא יפנים סוף סוף. נראה לי שהוא פשוט לא מבין מה הבעייה כאן, ולמה אני מתעקשת על זה. ואולי הוא לא מבין שאני זו שמתעקשת, ואולי הוא חושב שזאת בתי שסתם מתחשבת יותר מדי…..

 

לו הייתי באימון אצל מישהו עכשיו, הייתי מתאמנת על זה………

 

בכל מקרה בא לי קצת לפנק את הילדה שלי, שעובדת כל כך קשה על ההסמכה שלה, והיום יש לי תור לעיסוי, והאמת שאני לא מרגישה שאני זקוקה נורא לעיסוי, גם כי הייתי לפני שלושה שבועות, וגם בזכות העיסויים המפנקים שהכורסא מספקת לי עכשיו כל יום….אז הצעתי לה שהיא תגיע לתור במקומי ואני אשמור לה על הילדים בינתיים.

אני מחכה שהיא תחזור אלי עם תשובה, ואם כן איידע את המכון שהיא מגיעה במקומי.

 

וגם כאן

190 מחשבות על “על נכדים ושריטות

  1. JRB

    אויייייי נווווו באמת 😦 האמת שאני מגבה הכל במייל שלי כי אי אפשר באמת לסמוך על הפלטפורמות האלו אבל יהיה לי כל כך עצוב שכל האנשים שאני עוקבת אחריה ועוקבים אחריי יאבדו 😦 אז לאן כולם עוברים מה עושים?!

    אהבתי

    1. empiarti

      כל הכבוד לך שאת מגבה הכל במייל. את הגיבוי של ישרא עשיתי כל השנים בעיקר בשביל לשמור את התגובות. התגובות חשובות בעיני לא פחות מהפוסטים עצמם. 
      בכל מקרה אני מקווה שכל מי שיעבור לאן שהוא יכתוב על כך כאן בישרא, עם קישור לבלוג החדש……………….

      אהבתי

  2. נ*גה

    אני כבר מצטערת שלא כתבתי קודם בטיוטה בוורד ( כמו שעדה פעם ספרה שהיא עושה או עשתה כך ) ויתכם שאעתיק ואדביק כמו שאת עושה ( אבל בוורד) לפחות פוסטים שמאוד חשובים לי כמו המסע לפולין ( תמונות משם  יש לי במאגר התמונות ) לא יודעת מה אעשה עם התגובות הרי יש להם חשיבות רבה !!
    לאחרונה לא הרביתי לפרסם כמו בעבר ועדיין מהססת אם אפתח בלוג חדש ( אני בישרא 9 שנים!)אבל אעקוב אחרי כל אחד שמודיע באיזה מקום הוא ממשיך לכתוב.

    אהבתי

  3. טליק

    תודה על ההפנייה אני חושב כמוך שהמידע בו חשוב.אני מאלה שלא ממהרים לקפוץ על אתר כזה או אחר ואפילו אין לי זמן להתאבל על הסגירה למרות שגם זה יגיע.אני לא מתכוון בשלב הזה להצטרף ליוזמות ברוכות ככל שיהיו נוסח ההצעה של ג’יין,בעבר התארגנו לעניין כזה,ניסינו לעשות וזה לא צלח בגלל ריבוי דעות ,בחישות ומשיכות לכאן או לכאן לפי טעמם של אנשים,כל זמן שאני יודע שאני יכול להעביר את התכנים לאחד מ2 האתרים ולעשות גיבוי לחומרים שלי אני שקט בסוגיה הזאת.
    אני מניח שבשבוע הבא א חיל לגבות את החצי שנה האחרונה שנשארה לי ואז אפעל לפי ההצעה של פי 1000 ניצולי ישרא ואז נראה.
    בנתיים בשבת אני טס לאילת

    אהבתי

    1. empiarti

      באמת חשוב שתגבה את כל התכנים עם התגובות קודם כל שיהיו לך על המחשב (אני אפילו שמרתי גם בענן) – ואחר כך תחשוב מה הלאה, איפה וכיצד וכו. הדרי (n_lee) עשתה עכשיו ממש לימוד מעמיק ב-blogspot וכבר מתמצאת יותר ממני, בינה לבין קנקן לביני נראה לי שתהיה מספיק עזרה והדרכה לכולם

      אהבתי

    1. empiarti

      ממש כמו מעבר דירה. וכמי שעברה המון פעמים דירה, אני יודעת ששומרים על קשר עם מי שבאמת רוצים, וכל השאר איכשהו מתמסמס…..
      וכמו מעבר דירה, אם מצליחים להיכנס להלך רוח של כיף לארגן ולעצב מקום חדש, אז העצב והגעגוע הרבה פחות מורגשים.
      וגם כמו שאת כתבת, כמו במעבר דירה – מחליטים את מה לקחת איתך או לאפסן במקום בטוח, ואת מה אפשר להשאיר מאחור……….

      אהבתי

  4. פועה

    אני מהזן הראשון, קודם כל דואגת למצוא פיסת קרקע יבשה לפני שיהיה לי מקום לאבל.
    מלבד התגובה הראשונה של חוסר אמון ובהלה, לא מצאתי זמן להקדיש לתחושות זמן ומקום. החלטתי לעשות משהו במקום לשקוע לבאסה שלא תקדם אותי לשום מקום ופתחתי בלוג בבלוגגר ועוד אחד בוורדפרס, ונראה מה יעבוד יותר טוב.
    מניפה צודקת, החשיפה והתקשורת עם אחרים פשוט לא קיימת בשום מקום בצורה ובדרך שהיתה פה בישרא, ועל זה אני מצטערת יותר מכל. וגם על האופציה להכנס בעבודה ולהגיב, כמו עכשיו…
    אני מקווה בפינה קטנה של הלב שאולי אולי משהו יקרה ויוסר מעלינו רוע הגזירה (מי אמר שלב מיקוח ולא קיבל?) ונשאר פה, אבל לא באמת מאמינה לזה.
     

    אהבתי

    1. empiarti

      באמת את היית הראשונה (בגל הנוכחי) שפשוט לקחת את עצמך והקמת לעצמך מהר מהר אתר חדש קודם כל. תכל’ס זה מה שאני עשיתי – לפני שלוש שנים זה היה ב-bloger.co.il וגם ב-wordpress (ובבלוגר אפילו כתבתי כמה פוסטים במקביל לישרא שקיימים שם עד היום) – ואז לפני שנה וחצי כשהיו כאן מלא תקלות הקמתי את blogspot ומאז אני שם….לדעתי בלי קשר לאתר של הבלוג עצמו, אם כולנו נפרסם קישור לפוסטים שלנו ב"בלוגר בשפת הקודש" נוכל לקיים שם איזו סימולציה של קהילה שדומה לכאן……ואת צודקת שכל הזמן יש את התקווה שמישהו יעשה משהו ונוכל להמשיך כשהיינו………..

      אהבתי

  5. JRB

    טוב הבית החדש התחיל לקבל צורה, עכשיו מחכה לשאר השכנים שיגיעו ואולי העולם יראה הגיוני שוב.. או שלא.
    בינתים מתלבטת איך להכניס את המתכונים שלי שהיו מקושרים כל אחד לפוסט פה בבלוג ועכשיו כאשר זה יימחק לא כל כך ברור מה לעשות עם זה..

    אהבתי

    1. empiarti

      מצוין  אחרי הבהלה הראשונית וכמה נשימות עמוקות אפשר לגשת לעניינים…..
      לגבי המתכונים אני לא יודעת כמה יש לך, אבל אני ממליצה לעשות copy+paste של הפוסטים שאליהם מקושרים המתכונים לבלוגספוט (את אפילו יכולה שהם ייכנסו בתאריך + שעה המקורית שפרסמת אותם), וגם את המתכונים תעלי לשם. או שתעשי בלוג אחד רק למתכונים ותוכלי לקשר אליו. בבלוגספוט קל מאד לנהל כמה בלוגים שאת רוצה מאותו מסך ניהול

      אהבתי

      1. JRB

        תודה על הרעיון! אחרי כמה נשימות מאוד עמוקות המשימה הושלמה 🙂
        מה שגןרם לי לחשוש זה שכל הסיפור הוא של גוגל ולא ברור כמה אנונימי זה, יש לך תובנות איך לגרום לבלוג להיות אנונימי לגמרי?
        ועוד שאלה אם כבר 🙂 כל פעם שהוספתי לינק אין את האופציה של פתיחה בחלון חדש וזה נורא מציק, יודעת איך אפשר לעשות?

        אהבתי

      2. empiarti

        כמו שאת מבינה, אצלי הבלוג והמייל והכל הוא על שם אמפיארטי ולא על שמי – כך שיחסית זה אנונימי. ברור שמי שמומחה ויודע לאתר אותי לפי כתובת IP למשל – אין לי מה לעשות נגד זה. בכל מקרה אם לא עשית זאת עדיין, הקפידי להשתמש במייל נפרד, לא המייל האישי הרגיל שלך, הוסיפי את החשבון הזה לטלפון שלך כדי לקבל שם גם כן מיילים והודעות ….תמיד הגיבי עם המשתמש האנונימי הזה….
        לגבי פתיחת לינק בחלון חדש….כמו כל דבר באינטרנט, אם מישהו יעשה עכבר ימני + פתח בחלון חדש או בכרטיסיה חדשה אז זה ייפתח להם כך. אחרת לא מצאתי אופציה כזאת..

        אהבתי

      3. JRB

        כן, תיארתי לעצמי, עשיתי את אותו הדבר..
        גם באסה שאי אפשר לערוך במסך הראשי ושיש הבדל בין מאיך שמסדרים את הטקסט ואיך שהוא מופיע אבל את זה יש גם פה

        אהבתי

  6. קורדליה

    אני עצלנית מדי לבדוק את הבלוגים השונים. מה שהכי חשוב לי זה לשמור על הקשר שנוצר במשך יותר מעשר השנים שאני בישרא. לכן לאן שתלך הקבוצה הגדולה לשם אלך.

    אהבתי

  7. טליק

    אמפי,אני יודע שאת מגיבה אצל just another day שגרה בקנדה ולדעתי היא לא יודעת שסוגרים
    הייתי שולח לה הודעה אבל היא כועסת עלי או כעסה על משהו שעשיתי לכאורה לפני כמה שנים כשהייתי עורך הנושא החם.זה אדיוטי אני יודע אבל אני לא רוצה להגיב אצלה
    אולי תגיבי לפוסט האחרון שלה ותגידי לה שסוגרים את ישרא ושתגבה,חבל שהחומרים שלה ילכו לאיבוד

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s