סדר בבלגן

בשני בבוקר התעוררתי עם מרץ יוצא דופן ורצון לעשות סדר.

לשמחתי, T היה פנוי והצטרף לחלקו הראשון של המבצע: להעביר בחזרה את המחשב שלו לפינת העבודה בחדר השינה שלנו, מהקליניקה שלי שהיא גם חדר העבודה שלו, לפגישות עם לקוחות, שהיא בעצם חדרו של בני.

 

את המחשב והמדפסת העברנו לשם כשהמזגן בחדר השינה שלנו התקלקל. מתי זה היה? בתחילת הקיץ?

אז גם ישנו בחדר העבודה הזה כמה ימים עד שהותקן המזגן החדש – ואיכשהו המחשב פשוט נשאר שם, ו- T המשיך לעבוד שם כל החודשים האלה, וזה היה די נוח.

 

אבל עוד פחות משבועיים מגיעים בני וכלתי לביקור בן שבועיים, והגיע הזמן לפנות להם את החדר.

 

אחרי שסיימנו את המבצע הקצרצר – ניתוק המחשב וכל החלקים הנלווים (רמקולים, מקלדת/עכבר, מדפסת, מצלמה) וסידורם וחיבורם מחדש במקומם המקורי – שולחן העבודה אצלנו בחדר –  התיישב T לעבוד, ואני ירדתי למרתף לגהץ.

 

אבל צפוף במרתף ומבולגן, והצטברו בו דברים ש…..באמת חלקם כבר ממש לא נחוץ.

 

אז משסיימתי לגהץ, החלטתי שכל חפץ או מכשיר, שלא עשינו בו שימוש מאז שעברנו (לפני 7 שנים) כנראה שכבר לא ייעשה בו שימוש – ואפשר להעיף. 

מאווררים ישנים (שבפעמים האחרונות שניסיתי להשתמש בהם כי המזגן לא עבד לא ממש סיפקו את הסחורה), תנור גאז ישן, תנור חימום ספירלה ישן, מקרר נייד לפיקניקים – נראה לי שמעולם לא השתמשנו בו בנסיעות, אבל זוכרת שהוא ישב אצלי במשרד כמה שנים כשעוד עבדתי במחשבים – ועוד כהנה וכהנה ציוד שחלקו כבר מקולקל וחלקו פשוט לא רלוונטי.

 

הרגשתי ממש טוב אחרי שפיניתי (לחצר בשלב ראשון, ובערב הוצאנו הכל לרחוב כי הבוקר אוספים כאן את הגזם) וניקיתי קצת וסידרתי מחדש את מה שנשאר.

 

המרתף עדיין עמוס, יש דברים שרק T יכול להחליט אם הם נחוצים לו או לא, והיכן ראוי לאחסן אותם – אבל הוא בהחלט יותר מסודר, ויותר מרווח.

 

אחרי כן התקשרתי אל בתי, שבדרך כלל מתקשרת בימים בהם אני אמורה לבוא לשמור על הנכדים, ואתמול לא שמעתי ממנה. תוך כדי שיחה הבנתי, שדעתה מוסחת, שהיא עובדת (על ההסמכה), ולכן רק בקשתי לדעת אם אני צריכה לבוא אחרי הצהריים או לא. היא לא היתה בטוחה אם מתוכננת לה השבוע הדרכה ושהיא מחכה לתשובה מהמדריכה שלה, ושהיא תודיע לי.

היא לא הודיעה לי. 

 

לקראת שתיים בצהריים, כשרציתי ללכת לנוח -ועדיין לא שמעתי מבתי.

שוב התקשרתי.

"אוי, לא חזרתי אלייך" היא אמרה, "את לא צריכה לבוא היום. אלא אם את רוצה כמובן". 

הבנתי, שאם אני אבוא לאסוף את הנכדים ולקחת אותם לחוג שחייה, היא תוכל להתפנות לשבת עוד קצת ולעבוד.

התלבטתי.

אמרתי לה שאני הולכת לנוח, וכשאקום אחליט אם אני באה או לא.

קמתי עם כאב ראש.

וחשבתי על זה שמגיע לי יום חופש.

וסמסתי לה שאני לא מגיעה.

 

ביליתי את אחר הצהריים בקריאה ובצפייה בסרט ("עדיין אליס"). אפילו להליכה לא בא לי לצאת אתמול.

הרגשתי שאני רוצה לנוח. 

 

בערב היא התקשרה שיש לה סוף סוף מועד לבחינת ההסמכה: הארבעה בינואר.

זהו. יש מועד סיום לתקופה הלחוצה הזאת. 

מתפללת שהיא תעבור את ההסמכה במכה ראשונה. 

מאחלת לה ולכולנו, שהיא תתחיל את שגרת חייה כפסיכולוגית קלינית מוסמכת.

 

וגם כאן

22 מחשבות על “סדר בבלגן

  1. תיאודורה ג’יימס

    שיהיה המון המון בהצלחה. אני יכולה לדמיין איזו אנחת רווחה תגיע מכיוונכם הקולקטיבי אחרי שהמועד יעבור (וגם היא תעבור!).

    אהבתי

  2. כמו מניפה

    כמה סימבולי שהסדר הפיזי בחדרים ופינוי החפצים המיותרים קורה בו זמנית עם הסדר בחוסר הוודאות של תקופת ההסמכה של בתך שהטריפה את המערכת כולה בחודשים האחרונים. יגיע איזון חדש, כמו תמיד. 

    אהבתי

    1. empiarti

      אכן מאד סימבולי. במקרה של הבת אנחנו עוד רחוקים מרחק מספר שבועות מה"וודאות" – אבל נראה לי שבאמת שמעתי בקולה איזו הקלה על כך שכבר יש מועד ידוע, שהוא מאוחר יחסית כפי שהיא ביקשה – כדי שיהיה לה כמה שיותר זמן להתכונן – אבל הוא ידוע וקבוע ויש לו"ז ברור. עד ה-21/12 היא צריכה להגיש את העבודות הכתובות (אחת על טיפול שעשתה והשנייה על אבחון שעשתה בתקופת ההתמחות שלה) – שאת שתיהן היא בעצם סיימה לכתוב, וכעת משפצרת ועורכת ומיישמת הערות שהיא מקבלת מכל מי ששלחה להם את עבודותיה לקריאה ולההערכה. מקווה מאד שתעבור. ובינתיים בתקופה הקרובה צפויים ביקורים מחו"ל – גם בני וכלתי, גם בן דודי עם בתו…..יהיה שמח

      אהבתי

  3. הבהיר

    כמה קשה להקשיב לגוף ולנפש באמת – לדעת מתי לתת עוד מאמץ קטן ומתי להרפות, מתי לחשוב על עצמך ומתי על אחרים. איזה יופי שמערכת היחסים שלך עם הבת שלך היא כזו שאת יכולה להרשות לעצמך לחשוב על עצמך בלי להרגיש אשמה, ושגם היא מפרגנת לך את זה. שיהיה בהצלחה!

    אהבתי

    1. empiarti

      אכן יש קושי במיוחד כאשר מדובר באנשים אהובים – מתי לדעת שכרגע חשוב לי לטפל בעצמי למרות שהנטייה האוטומטית היא לעזור לעזור לעזור….להקל להקל להקל…..
      נראה לי שהשבוע שעבר היה אינטנסיבי מספיק עבורי מבחינת השהייה עם הנכדים, גם שני (עם האיחור של חתני) וחמישי, גם שלישי כששמרתי עליהם בזמן ששלחתי את בתי לקבל מסאז’ במקומי וגם הם ישנו כאן בששי….כנראה שהתאים לי מאד פשוט לנוח.
      אני מכירה את בתי ואני יודעת שאני זו שצריכה לשים לה גבולות, ולמדתי לא להרגיש אשמה. אני יודעת שהיא מאד מעריכה…..אין לי מושג עד כמה היא באמת מפרגנת, אבל אני שלמה עם מה שאני נותנת ולכן זה לא רלוונטי

      אהבתי

  4. אמבטיה

    איזה כיף שסימנת V על סעיף כלשהו ברשימת המשימות שלך, שסידרת משהו, שהכנסת סדר טוב לחיים, זאת הרגשה כל כך טובה.
    אני בטוחה שגם בתך כמהה להכניס סדר בחייה, בטח הכל ב-hold אצלה עד לאחרי הבחינה

    אהבתי

    1. empiarti

      מה שיפה, זה שסידור המרתף בכלל לא היה ברשימת המשימות שלי. המשכתי לזה מתוך הדרייב הקודם……….
      אני תמיד אוהבת להעיף דברים שלא בשימוש – בגדים, חפצים….אוהבת מינימליזם – אבל בחיים דברים בכל זאת נוטים להצטבר. 
      בתי כמהה לרוגע שבידיעה שהשלימה את מה שהתחילה לפני הרבה (יותר מדי) שנים – לשביעות הרצון שההסכמה תביא לה. לא שהיא תנוח על איזשהם זרי דפנה. כמו שאני מכירה אותה היא מייד תחזור לעבוד בשתי עבודות לפחות (כלומר – בנוסף לקליניקה הפרטית בשתי ערים שונות, היא בטח תקח גם תפקיד בשירות הציבורי – בית חולים פסיכיאטרי או משהו דומה). אני גם די רואה אותה עושה דוקטורט מתישהו. 
      עד הבחינה – היא פשוט בלחץ. אז יש לה פחות סבלנות לילדים ולכל השאר, פחות איכות שינה, פחות הנאה מכל דבר שהיא עוסקת בו………..

      אהבתי

  5. קוץ בתחת

    יצאה היום הודעה על סגירת ישראבלוג בסוף החודש.
    חשבתי לעצמי, שמכולם – את הכי מוכנה לעניין הזה. 
    שהנה, מתברר, שיש שכר לעמלך. 
    שאצלך, המעבר לפלטפורמה אחרת יהיה הכי חלק ונטול זעזועים. 

    כבוד!

    אהבתי

    1. empiarti

      זה נכון, ובכל זאת יש כמעט 4 שנות כתיבה שמתועדות בישראבלוג, אמנם יש לי גיבוי – אבל נכנס לי ג’וק לראש בעקבות הפוסט של טליק והקמתי בלוג נוסף – oldempiarti בבלוגספוט שם התחלתי במלאכה המייגעת של העברת פוסט אחר פוסט מההתחלה…..כדי שיהיה לי את כולם גם בבלוג שהוא חי
      לא יודעת אם ומה ייעשה בישראבלוג כדי לנסות למנוע את רוע הגזרה, אבל אתה צודק (קראתי את תגובתך אצל טליק) שכל אחד יכול לעבור לפלטפורמה אחרת וליידע את קוראיו על כך מבעוד מועד…………
      אתה עצמך מוזמן להתחיל לקרוא אצלי שם כבר עכשיו 

      אהבתי

  6. קורדליה

    לפי חוק האנתרופיה השלישי העולם נוטה להתבלגן, ואם אנחנו רוצים שיהיה מסודר עלינו להשקיע הרבה אנרגיה. אז לא מפליא שהתעייפת.
    שיהיה בהצלחה לבת בהסמכה, וביקור נעים של הבן.

    אהבתי

    1. empiarti

      העולם נוטה להתבלגן? באמת? ואני חשבתי שהוא כל הזמן שואף לאיזון….אולי זה לא סותר. דווקא באזורי הבית האחרים מאד קל לי לשמור על הסדר, כי לכל דבר (כמעט) יש מקום ומאד פשוט לשים כל דבר במקומו. אתקן את עצמי: בשבילי זה פשוט. ל-T יש נטייה להשאיר דברים "בהישג יד" – שזה בדרך כלל על השולחן/דלפק או אפילו רצפה…..המצחיק הוא שהוא מתעצבן כשאחרים (כמו בתי) עושים בדיוק את אותו הדבר 
      אגב ראית שסוגרים את ישראבלוג בסוף החודש? אנשים מגבים את הבלוג שלהם ופותחים בלוגים באתרים חדשים…………….

      אהבתי

      1. empiarti

        בבלוג השני עד עכשיו היו מגיבים מעטים – בעיקר עדה וקנקן התה, אבל לפעמים גם אחרים מקהילת "<a target=_blank href="https://plus.google.com/u/0/communities/107023803221354620103?cfem=1&quot;>בלוגר בשפת הקודש" ששם אני תמיד מפרסמת קישור לפוסטים חדשים (אפשר שם לשים קישור לכל פוסט מכל פלטפורמה, לא רק בלוגגר. שם אפשר גם סתם לעשות +1 לפוסט (כמו לייק בפייסבוק) אם קוראים ואוהבים אבל אין ממש מה לומר בתגובה. צריך להתרגל כמובן, ורצוי להוסיף את מערכת התגובות של דיסקס (disqus) כדי שזה יהיה כמו כאן – כל אחד מקבל תשובה לתגובה שלו – ולא כמו בוורדפרס שאו שאת לא מיודעת כלל על תגובות לפוסט או שאת מקבלת את כל התגובות של כל מי שמגיב. גם אין שם מגבלה לתווים בתגובות. אבל מצד שני אין סמיילי בתגובה…..זה טוב אבל שונה

        אהבתי

    1. empiarti

      כיף שאת גם שם. עד עכשיו רק עדה היקרה וקנקן התה (ולפעמים רתם) הגיבו לי שם, ןלעיתים רחוקות בלוגרים משם (מהקהילה של בלוגר בשפת הקודש)
       אם נצליח להעביר לשם את הקהילה הקטנה שנוצרה לנו כאן – כל אחד עם הקוראים שלו – המעבר הזה יהיה כמעט ללא כאבים………

      אהבתי

    1. empiarti

      כאשר אני מסדרת בגדים בעיקר וגם אביזרים לילדים/תינוקות אני תמיד תורמת או מחלקת לחברים….
      את החפצים שהעפתי עכשיו לא היה טעם לתת לאף אחד כי הם לא היו תקינים. 
      זו אכן הרגשה טובה לעשות סדר ולהיפטר מהעומס……….

      אהבתי

  7. טליק

    אחחח אם יש משהו שאני מאוד אוהב זה לזרוק דברים ישנים ולפנות מקום לאחרים ,הבעיה שאני מתעצל לעשות את זה וכשאני עושה את זה סוף כל סוף אני משתדל מאוד שזה יסתיים באותו יום ולא יעבור גם ליום הבא.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s